<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן קי"ד</h1>
<h2>דף מ:</h2>
ונשאל רב האיי ז"ל. הא דתנן [מ' ע"ב] כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב ואמרי' עלה אמ' ר' יוחנן ופסול לעדות. כמה גבול שלכל אחד ואחד דאי ידע מיקבלא סהדותיה ואי לא ידע מיפסיל. הא מילת' דלא יהבי ביה רבנן שיעורא בכל שהוא סגיא. ומה אי מ[א]ן דמקדש איתתא ואמ' על מנת שאני קורא תניא ביה [מ"ט ע"א] כיון שקרא ג' פסוקי' בבית הכנסת מקודשת דברי ר' מאיר ור' יהודה אומ' עד שיקרא ויתרגם. כל שכן הכא שאמ' ישנו במקרא. ולענין המקדש את האשה ואמ' על מנת שאני שונה חזקיה אמ' הלכות ור' יוחנן אמר תורה. ומותבינן ליה לר' יוחנן מדר' יהודה דתניא ר' מאיר [אומר] הלכות ור' יהודה אומר (משנה) [מדרש] ופרקינן מאי מדרש מדרש תורה. ודפרקינן דעל תורה לא דמיא לה ולא צריכא כולי האי דהכי קאמ' כל שאינו במשנה ולא קאמ' שאינו שונה דאפי' הוי תני מידעם מעיטא כגון הילכת' דריש פיאה דרגילין למיתנייה כל יומא וכיוצא בה. ודרך ארץ נמי לא דמי להכין ולאו מידעם דמגמר היא אלא בדרך ארץ מחמירין היכא דליתיה לא במקרא ולא במשנה בכל מאי דרגילין אינשי שהן כמותו במלאכתו או במנעלתו וסני עליהון למישבקיה איכדין אפי' בחדא מילתא ואינו לא במקרא ולא במשנה פסול. וכללו של דבר לפום דחזו ב"ד לפום דעתם, היכא דנטיא דעתיהון לאימנועי (היכא) מאפוקי ממונא אפומיה במקום שאינו לא במקרא ולא במשנה מימנעי, והיכא דחזו ונטיא דעתיהן לאכשוריה מחמת דרך ארץ מכשרי ליה.
<h2>דף מט.</h2>
ונשאל רב האיי ז"ל. הא דתנן [מ' ע"ב] כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב ואמרי' עלה אמ' ר' יוחנן ופסול לעדות. כמה גבול שלכל אחד ואחד דאי ידע מיקבלא סהדותיה ואי לא ידע מיפסיל. הא מילת' דלא יהבי ביה רבנן שיעורא בכל שהוא סגיא. ומה אי מ[א]ן דמקדש איתתא ואמ' על מנת שאני קורא תניא ביה [מ"ט ע"א] כיון שקרא ג' פסוקי' בבית הכנסת מקודשת דברי ר' מאיר ור' יהודה אומ' עד שיקרא ויתרגם. כל שכן הכא שאמ' ישנו במקרא. ולענין המקדש את האשה ואמ' על מנת שאני שונה חזקיה אמ' הלכות ור' יוחנן אמר תורה. ומותבינן ליה לר' יוחנן מדר' יהודה דתניא ר' מאיר [אומר] הלכות ור' יהודה אומר (משנה) [מדרש] ופרקינן מאי מדרש מדרש תורה. ודפרקינן דעל תורה לא דמיא לה ולא צריכא כולי האי דהכי קאמ' כל שאינו במשנה ולא קאמ' שאינו שונה דאפי' הוי תני מידעם מעיטא כגון הילכת' דריש פיאה דרגילין למיתנייה כל יומא וכיוצא בה. ודרך ארץ נמי לא דמי להכין ולאו מידעם דמגמר היא אלא בדרך ארץ מחמירין היכא דליתיה לא במקרא ולא במשנה בכל מאי דרגילין אינשי שהן כמותו במלאכתו או במנעלתו וסני עליהון למישבקיה איכדין אפי' בחדא מילתא ואינו לא במקרא ולא במשנה פסול. וכללו של דבר לפום דחזו ב"ד לפום דעתם, היכא דנטיא דעתיהון לאימנועי (היכא) מאפוקי ממונא אפומיה במקום שאינו לא במקרא ולא במשנה מימנעי, והיכא דחזו ונטיא דעתיהן לאכשוריה מחמת דרך ארץ מכשרי ליה.
